ענק

"הענק" של פרנסיסקו דה גויה

ענק הוא יצור מיתולוגי החוזר במספר תרבויות. הענקים הם דמויי אדם גבוהים וגדולים מאוד. בסיפורים עתיקים רבים הענקים הם לרוב אכזריים ובעלי נטיות כאוס ורוע, ביצירות מודרניות יותר אפשר למצוא ענקים עדינים וטובי לב. הם מופיעים ברבים מן המיתולוגיות וסיפורי העמים.

הענקים במיתולוגיות

ענקים במיתולוגיה המסופוטמית

חומבבה או הוואוואה בשומרית (𒄷𒉿𒉿, Ḫuwawa), הוא דמות במיתולוגיה המסופוטמית. מקור שמו ומשמעותו אינם ידועים. הוא מוצג כדמות אנתרופומורפית המקבילה לעוג או לענק. הוא מוכר בעיקר מסיפורים שומריים ואכדיים המתמקדים בגיבור גילגמש ומתואר כשומר יער הארזים, שאליו יוצא גילגמש עם חברו אנכידו בכדי לכרות ארזים ולבניית מקדש בעירו ארך. המפגש מוביל למותו של חומבבה, מה שמעורר את זעמם של האלים.

דמותו של חומבבה השפיעה, ככל הנראה על המראה של הגורגונות ביוון, במיוחד בסצנות שבו פרסאוס הורג את מדוזה בעזרתה של אתנה. נגזרת מאוחרת של חומבבה נמצאת גם בגרסה היהודית והמניכאית של ספר הענקים, שם אחת הדמויות נושאות את השם מכונה Ḥôbabiš, Ḥôbabis או Ḥōbāīš.

ענקים במיתולוגיה הייונית

במיתולוגיה היוונית מופיעים שלושה סוגי ענקים: טיטאנים (משמם נגזר שמו של ירח שבתאי) קיקלופים וגיגאנטים. הטיטאנים היו ענקים קדמונים, אבותיהם של האלים. טיטן נודע הוא אטלס הנושא על כתפיו את השמיים ומשמו נגזר השם לקובץ מפות העולם.

הקיקלופ פוליפמוס היה בנו של פוסידון אל הים. הוא היה ענק בעל עין אחת, והוא מופיע באודיסיאה. כמו כן, נזכרים במיתולוגיה היוונית יצורים ענקיים שחלקם אדם וחלקם חיה.

ענקים במיתולוגיה הנורדית

במיתולוגיה הנורדית קיימים הענקים, שבשפת המקור מכונים כ"יוטנאר" (רבים של "יוטון"). למרות שמם, הענקים אינם בהכרח עצומים, הגדרתם רב-משמעית, והם יכולים להיות יפים מאוד או גרוטסקיים במיוחד.

ענקים במקרא ובספרות היהודית המוקדמת

במקרא מוזכרים הענקים כעם של אנשים גדולי ממדים שחיו במקומות מסוימים בארץ כנען. בחברון מוזכר שישבו אחימן ששי ותלמי ילידי הענק. המרגלים שנשלחו לתור את הארץ סיפרו: "וגם ילידי הענק ראינו שם". העיר חברון קרויה קריית ארבע על שם ארבע, "האדם הגדול בענקים", שהיה בעל המקום (יהושע י"ד ט"ו). על פי המדרש נקראה העיר על שם ארבעת הענקים שחיו בה, השלושה המוזכרים ואביהם.

הענקים נקראו גם רפאים. חלקם נקרא בעברית מקראית "זוזים". המקרא מתאר כי ישבו בארץ שמאוחר יותר יושבה בידי בני עמון והעמונים קראו להם זמזומים. חלקם ישב בארץ שמאוחר יותר הפכה למואב ונקרא על ידי המואבים "אמים". לפי המסופר מאחרוני הרפאים היה גם עוג מלך הבשן. בספר דברים מופיע תיאור של מיטתו, שאורכה תשע אמות (בין 4.10 ל-5.22 מטר, בהתאם לשיטת ההמרה). התנ"ך מספר גם שבעת כיבוש הארץ הכרית יהושע את הענקים ולא נותרו בארץ ישראל.

גם על אנשי מידה נוספים אשר הופיעו בספר שמואל, ביניהם גוליית הפלשתי מגת, נאמרו שהיו "מילידי הרפה", דבר אשר עשוי להתפרש כהיותם מצאצאי הרפאים. עם זאת, הגמרא במסכת סוטה מזהה את הענקים האלו כצאצאי ערפה המואבייה, המזוהה שם כ"הרפה".

בסוף ספר שמואל ב' מפורטים ארבעה מ"ילידי הרפה" אשר מסופר כי הוכרעו בידי דוד המלך ואנשיו:

• ישבי, אשר הוכה על ידי אבישי בן צרויה (ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים ט"ז–י"ז)
• סף, אשר הוכה על ידי סבכי החשתי (ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י"ח)
• "לַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי" (ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י"ט) או "לַחְמִי אֲחִי גָּלְיָת הַגִּתִּי" (ספר דברי הימים א', פרק כ', פסוק ה') אשר הוכה על ידי אלחנן בן יערי
• ענק אלמוני אשר היה בעל שש אצבעות בכפות הידיים וכפות הרגליים, אשר הוכה על ידי יהונתן בן שמעה אחי דוד (ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק כ')

ענקים מוזכרים גם בספרות בית שני וספרים חיצוניים שונים:

• ספר חנוך א': זהו המקור המרכזי למיתוס הענקים. הספר מרחיב את הפסוקים המעורפלים מספר בראשית, ומתאר סיפור לפיו "המלאכים השומרים" (בני האלוהים) חשקו בבנות האדם, ירדו להר חרמון והולידו איתן ענקים עצומים. לפי הספר, הענקים היו בגובה מפלצתי (3,000 אמה), כילו את כל האוכל של בני האדם, ולבסוף החלו לטרוף בני אדם ובעלי חיים, מה שאילץ את אלוהים להביא את המבול כדי לטהר את הארץ.
• ספר הענקים (מגילות קומראן): בחיבור זה, שנמצא בארמית בין מגילות מדבר יהודה, הענקים אינם רק מפלצות אילמות אלא דמויות בעלות שמות (כמו אוחיה, חחיה ומהוי). הספר מתאר סיוטים וחלומות נבואיים שיש לענקים על חורבן העולם במבול ועל משפט האלוהים, ואת הניסיון הנואש שלהם לפנות לחנוך הסופר כדי שיבקש עבורם מחילה מאלוהים.
• ספר היובלים: ספר חיצוני נוסף המפרט כי שלושת הדורות של השחתת הארץ היו: הענקים, הנפילים והאליאוד. הוא מדגיש שהענקים נלחמו והשמידו זה את זה עוד לפני המבול כחלק מעונשם.

הענקים במחקר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 1927 פרסם הביולוג ג'ון הלדיין פרסם את ספרו Possible Worlds and Other Essays שמכיל מסות שונות בתחומי ביולוגיה ומדע. אחת המסות הידועות בקובץ היא "להיות בגודל הנכון" (“On Being the Right Size”), והיא עוסקת בניתוח ביומכניקה והפיזיולוגיה על בהשפעת קנה מידה פיזיולוגי על מבנה ותפקוד של יצורים חיים.

ענק בסצנה ממסעות ההלך (התקדמות הצליין). הלדיין מסביר כי במציאות עצמות ענקים כאלה ישברו תחת משקלם כאשר ינסו לצעוד, עקב גידול משקל גבוה יותר מגידול חתך העצמות

הלדיין פותח באזכור ענקים בסיפור אגדות כמו מסעות ההלך וג'ק ואפון הפלא. אם נניח שג'ק הוא בגודל מטר ושמונים, אפשר לדמיין את הענק בגודל גבוה פי עשרה - בגובה 18 מטרים. אבל אם שומרים על פרופורציות אנושיות הענק אינו רק גבוה פי עשרה אלה גם רחב ועבה פי עשרה. מכאן שהנפח והמסה של הענק גדול פי 1000 ממשקלו של אדם. זהו חוק הקובייה -כאשר יצור גדל באופן פרופורציונלי, נפחו ומשקלו גדלים בחזקה שלישית. לעומת זאת חתך שטח העצמות של אותו ענק גדל רק בחזקה שנייה - כלומר רק פי 100. כתוצאה מכך, העומס על כל יחידת שטח של העצם גדל פי עשרה, עד שעצמות הענק לא היו מסוגלות לשאת את משקלו והיו נשברות בכל צעד. באמצעות דוגמה הומוריסטית זו מדגים הלדיין שחוקי הפיזיקה והביומכניקה מציבים מגבלות יסוד על גודלם האפשרי של יצורים חיים, ולכן ענקים דמויי אדם אינם יכולים להתקיים כפי שהם מתוארים באגדות. הלדיין ממשיך לתחומי הזואולוגיה ומדגים כיצד יצור כמו צבי עשוי לעבור שינוי אבולוציוני ליצורים כמו קרנף או ג'ירף אבל גידול כזה יצריך שינוי פרופרציות של הגוף - רגליים קצרות ועבות כמו אצל הקרנף או גוף קומפקי יותר ורגליים בזווית כמו אצל הג'ירף.

הענקים בספרות

גרגנטואה ופנטגרואל

גרגנטואה - איור מאת גוסטב דורה

גרגנטואה ופנטגרואל היא סדרה של חמישה ספרים, שנכתבו במאה ה-16 בידי הסופר הצרפתי פרנסואה רבלה. הסדרה עוסקת בעלילותיהם המשעשעות של שני ענקים: גרגנטואה האב ופנטגרואל בנו, וכתובה כסאטירה ססגונית ומלאת חיות. הענקים מתוארים כגיבורים זללנים ותאבי חיות, אשר מסוגלים למעשים אדירים וכבירים, ובעלי חיים ארוכים.

במסעי גוליבר

בחלק השני של הספר מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט שיצא לאור ב-1726, נקלע גוליבר לממלכת ברובדינגאנג, ארץ הענקים, שם כל יצור קטן מוכר הפך למפלצת של ממש, וכך גם כיעורם וחסרונותיהם גדלים והופכים לבולטים לעין. למרות זאת, הענקים בסיפור של סוויפט חיים חיי הרמוניה ושלווה. הם נדיבים ובעלי מעלות שונות - וזאת בניגוד גמור לליפוטים הקטנים שהיו קטנוניים, כפויי טובה ובוגדניים.

בדברי ימי נרניה

הענקים מופיעים במספר ספרים בדברי ימי נרניה של קלייב סטייפלס לואיס שהתפרסמו בשנות ה-50 של המאה ה-20, ובעיקר בספר כס הכסף. רוב הענקים שחיים בנרניה הם יצורים מטופשים למדי, הם חיים בארץ הענקים מצפון לנרניה ומהווים מטרד. עם זאת יש ענקים חכמים ומעודנים יותר, שדומים יותר בהתנהגותם לבני אדם. חלקם הגדול נמצא בעיר הענקים הרפרנק. נדמה כי הם טובים ומכניסי אורחים אך למעשה הם אוכלי אדם. קיימים ענקים מעטים גם בתוך ממלכת נרניה. חלק מהם מסייע לאנשי נרניה וחלקם נוטה לצידם של כוחות האופל. גם על המכשפה הלבנה המרושעת, ג'דיס (שהגיעה מעולם אחר שנקרא צ'ארן), נאמר שבעורקיה זורם דם ענקים.

העי"ג

העי"ג (ראשי תיבות של "ענק ידידותי גדול") הוא ספר ילדים שנכתב על ידי רואלד דאל ואויר על ידי קוונטין בלייק. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1982. בספר זה רוב הענקים הם רעים וטיפשים, בעוד שענק אחד, גיבור הספר הוא ידידותי, משכיל ועדין.

בסדרת הארי פוטר

בסדרת ספרי הארי פוטר, מופיעים הענקים מספר פעמים. רובאוס האגריד הוא חצי ענק, כמו גם מאדאם מקסים – מנהלת בית ספר בובאטון. הענק היחיד המתואר לעומק הוא גרעפ – אחיו של האגריד.

הענקים מתוארים כמשתכנים בהרים גבוהים ושוממים, אשר מסתכסכים זה עם זה ומחליפים מלכים בתכיפות. החלפת המלכים מתבצעת על ידי הריגתם והריגת תומכיהם, ולכן הענקים נכחדים במהירות רבה, אך גם בשל הציידים בני האדם. הענקים אוהבים חפצים קסומים, אך אין להם יכולת קסומה. כמו כן, לורד וולדמורט משתמש בהם כאחד מכלי הנשק רבי העוצמה שלו שכן הענקים מסוכנים למדי.

ספר סיפורי הענקים

הספר "ספר סיפורי הענקים" מאת דוד ל. הריסון הוא אסופה של סיפורי ענקים קצרים. הספר זכה להצלחה גדולה ברחבי העולם ותורגם לעשרות שפות.

הענקים בקומיקס

"הענק הירוק" הוא דמות גיבור-על בחוברות קומיקס מבית מארוול קומיקס. הדמות נוצרה על ידי סטן לי וג'ק קירבי בשנת 1962 והפכה לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם החברה. הענק הוא למעשה מדען שנקלע לתאונה ששינתה את גופו, כאשר הוא זועם הוא הופך באופן בלתי נשלט לענק, אשר כוחו גדול ככל שזעמו גדול יותר.

בקומיקס המנגה "מתקפת הטיטאנים", בני האדם מותקפים על ידי ענקים, ולכן הם ביצרו את עצמם בחומות כדי להגן על עצמם מפניהם.

הענקים במשחקים

ענקים הם דמויות נפוצות למדי בעולם הפנטזיה וכפועל יוצא מכך הם נפוצים גם במשחקים המשויכים לסוגת הפנטזיה. במבוכים ודרקונים, לדוגמה, קיימים מספר סוגי ענקים.

ראו גם

• גולם (מיסטיקה)
• עוג (פנטזיה)
• ג'יני
• קיקלופ
• הענק מקרדיף
• אנשים בעלי קומה גבוהה

קישורים חיצוניים

• ענק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ענקים, דף שער בספרייה הלאומית