וסט לפאייט
 דגל וסט לפאייט | |
 | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 אינדיאנה |
| ראש העיר |
 ארין איסטר |
| תאריך ייסוד | 1888 |
| על שם |
המרקיז דה לה פאייט  |
| שטח | 19.74 קמ"ר |
| גובה | 215 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 44,595 (2020) |
| ‑ במטרופולין | 182,821 (2020) |
| קואורדינטות | 40°26′31″N 86°54′45″W / 40.441944444444°N 86.9125°W |
| אזור זמן | UTC -5 |
| http://www.city.west-lafayette.in.us, https://www.westlafayette.in.gov/ | |
  | |
וסט לפאייט (באנגלית: West Lafayette) היא עיר במדינת אינדיאנה שבארצות הברית, השוכנת במחוז טיפקנו (Tippecanoe), כ-105 ק"מ צפונית-מערבית לעיר אינדיאנפוליס וכ-182 ק"מ דרומית-מזרחית לשיקגו. העיר ממוקמת מעבר לנהר ואבאש, מול העיר התאומה לה לפאייט. נכון למפקד האוכלוסין של שנת 2020, התגוררו בעיר 44,595 תושבים. וסט לפאייט היא עיר אוניברסיטאית המאופיינת בצפיפות אוכלוסין גבוהה, הגבוהה ביותר באינדיאנה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1836 שירטט אוגוסטוס ויילי תוכנית להקמת יישוב בשטח מישורי מדרום לאזור ה-Levee של ימינו, בעמק ההצפה של נהר הואבאש. עקב הצפות תכופות במקום, היישוב לא הוקם בפועל. העיר וסט לפאייט כפי שהיא מוכרת כיום נוסדה בשנת 1888 כתוצאה ממיזוג שלוש עיירות פרבריות סמוכות: צ'ונסי, אוקווד וקינגסטון, שהיו ממוקמות על רמה ממערב לנהר, מול העיר לפאייט שבאינדיאנה.[1]
קינגסטון נוסדה בשנת 1855 על ידי ג'סי ב' לוץ, וצ'ונסי נוסדה בשנת 1860 על ידי משפחת צ'ונסי מפילדלפיה, שהיו משקיעי נדל"ן אמידים. שתי העיירות הקימו ממשל מוניציפלי משותף בשנת 1866 ואימצו את השם "צ'ונסי".
העיירה נותרה קטנה עד שנת 1869, אז נפתחה אוניברסיטת פרדו, שהאיצה את התפתחות האזור. בשנת 1871 ניסתה צ'ונסי להתאחד עם העיר לפאייט בשל חוסר בתשתיות עירוניות כגון מים זורמים, כבישים משופרים, שירותי משטרה וכיבוי אש – אך תושבי לפאייט דחו את ההצעה בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך. במאי 1888, לאחר עצומה עליה חתמו 152 מתושבי המקום, שונה שמה של העיירה ל"וסט לפאייט". עד לתחילת המאה ה-20 נרשמה כתובת האוניברסיטה כ"לפאייט", ואילו וסט לפאייט פיגרה מאחור בהקמת תשתיות ושירותים עירוניים, לרבות תחנת רכבת.[1]
עם השנים התבססה וסט לפאייט כעיר עצמאית בעלת זהות נפרדת מהעיר השכנה לפאייט, עם שכונות ושירותים ייחודיים. בנובמבר 2013 אישרה העיר סיפוח נוסף, שכלל את מרבית קמפוס ההוראה והמעונות של אוניברסיטת פרדו, וכן מקטע מרכזי מכביש US-231 שהיה קודם לכן מחוץ לתחום השיפוט של העיר.[1]
בין המבנים ואתרי המורשת ההיסטוריים בווסט לפאייט הרשומים במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים בארצות הברית ניתן למנות את בית אחוות Alpha Tau Omega, בית ג'סי אנדרו, רובע Chauncey-Stadium ההיסטורי, בית ג'ון וקתרין כריסטיאן, בית Curtis-Grace, אזור Happy Hollow Heights, אזור Hills and Dales, בית הספר מורטון ואת מבנה ה-Varsity.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממשל העירוני של וסט לפאייט כולל ראש עיר, פקיד עירייה (Clerk), ומועצה עירונית בת תשעה חברים (Common Council). למועצה העירונית נתונה הסמכות המחוקקת בעיר, והיא מחוקקת חוקים באמצעות צווים, החלטות ותקנות. העיר מחולקת לשישה מחוזות בחירה, ומתוך תשעת חברי המועצה, שישה מייצגים כל אחד מחוז שונה, ושלושה נוספים נבחרים כנציגים כלליים (at-large). נשיא המועצה, שנבחר מקרב חברי המועצה, מנהל את ישיבות המועצה ומשמש כיורש המיועד לראש העיר במקרה של סיום מוקדם של כהונתו.[2]
כל נבחרי הציבור בעיר מכהנים לתקופה של ארבע שנים, ללא הגבלת כהונה. הבחירות נערכות אחת לארבע שנים בשנה האי-זוגית שלפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וסט לפאייט ממוקמת במרכז מחוז טיפקנו, ומשקיפה על נהר הואבאש, אשר מהווה את גבולה המזרחי והדרומי של העיר. מרבית שטח העיר שוכן בתחום העיירה ואבאש, אם כי חלק קטן בצפון-מזרח העיר משתרע גם בעיירת טיפקנו. גובה פני הקרקע בעיר נע בין כ-150 מטר מעל פני הים בסמוך לנהר, ועד לכ-220 מטר בצפון העיר, סמוך לכביש המהיר מספר 52.
על פי מפקד האוכלוסין של 2010, שטח העיר הכולל הוא 19.76 קמ"ר, מתוכם 19.74 קמ"ר (99.87%) הם שטחי יבשה, ורק 0.03 קמ"ר (0.13%) הם מים.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון למפקד האוכלוסין של שנת 2020, התגוררו בווסט לפאייט 44,595 תושבים. זוהי עלייה משמעותית לעומת 29,796 תושבים שנרשמו בשנת 2010, בין היתר בעקבות סיפוח שטחים חדשים שכללו את קמפוס אוניברסיטת פרדו.
במפקד של 2010 דווח על 11,945 משקי בית ו-4,072 משפחות. צפיפות האוכלוסין עמדה על כ-1,500 נפש לקמ"ר. החלוקה הגזעית הייתה: 60.2% לבנים, 9.8% אפרו-אמריקאים, 17.3% אסייתים, 1.9% בני גזעים אחרים ו-2.1% בני גזעים מעורבים. כ-7.6% מהאוכלוסייה השתייכו לקבוצות היספניות או לטיניות.[3]
הגיל החציוני בעיר עמד על 22.8 שנים, כשכ-49.4% מהתושבים היו בגילאים 18–24 – שיעור גבוה במיוחד המעיד על נוכחות משמעותית של סטודנטים. מבין משקי הבית, רק 27.2% היו זוגות נשואים, ו-65.9% לא הוגדרו כמשפחות. גודל משק הבית הממוצע היה 2.22 נפשות, וגודל המשפחה הממוצעת 2.92.
על פי מפקד האוכלוסין של שנת 2000, התגוררו בעיר 28,778 תושבים. ההכנסה החציונית למשק בית הייתה אז $24,869, והכנסה חציונית למשפחה $51,510. כ-38.3% מהאוכלוסייה חיו מתחת לקו העוני – שיעור גבוה שמוסבר ברובו באופי האוניברסיטאי של העיר, הכולל מספר רב של סטודנטים בעלי הכנסות נמוכות.[3]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלכלה של וסט לפאייט נשענת במידה רבה על נוכחותה של אוניברסיטת פרדו, שבה לומדים מעל ל-50,000 סטודנטים – יותר ממספר תושבי העיר עצמה. האוניברסיטה מעסיקה כ-12,000 עובדים, שרובם מתגוררים בווסט לפאייט או בעיר השכנה לפאייט.
פארק המחקר של פרדו (Purdue Research Park), שנוסד בשנת 1961 ומשתרע על שטח של כ-2.93 קמ"ר, מארח למעלה מ-140 חברות, מתוכן קרוב ל-100 עוסקות בטכנולוגיה. נכון לשנת 2009, הועסקו בפארק יותר מ-3,000 עובדים. הפארק מציע תשתיות תקשורת מתקדמות, מתקני מחקר, מתחם חממה לעסקים בתחילת דרכם, וכן מסלולי הליכה ואגמים נופיים. זהו אחד מפארקי המחקר האוניברסיטאיים הגדולים ביותר בארצות הברית, ומנוהל על ידי קרן המחקר של פרדו – הזרוע הלא-רווחית של האוניברסיטה למימון והעברת טכנולוגיה.
אף על פי שהאוניברסיטה ממוקמת בווסט לפאייט, מרבית הפעילות המסחרית המרכזית מתקיימת מעבר לנהר בעיר לפאייט. האזור המסחרי הגדול ביותר בווסט לפאייט הוא מתחם Wabash Landing/Levee שגודלו כ-360,000 מ"ר. אזור זה עבר פיתוח נרחב והפך לרובע עירוני, הכולל חנויות, מסעדות, בתי קפה, בית קולנוע עם תשעה אולמות, מלון ומרכז החלקה על הקרח.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
וסט לפאייט היא ביתה של הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת פרדו, אחת מהאוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, שבה לומדים מעל ל-40,000 סטודנטים.
מערכת החינוך הציבורית בעיר מנוהלת על ידי רשות החינוך West Lafayette Community School Corporation, המפעילה שלושה בתי ספר. תחום הסמכות של הרשות אינו חופף לגבולות העיר, וחלק מהאזורים שסופחו לאחר שנת 2000 ממשיכים להיות תחת אחריות בתי ספר מחוזיים. התלמידים בעיר לומדים בבית הספר היסודי West Lafayette Elementary (לשעבר Cumberland Elementary) עד כיתה ג', בכיתות ד'–ו' בבית הספר West Lafayette Intermediate, ומשם ממשיכים לחטיבת הביניים והתיכון West Lafayette Junior-Senior High School. מערכת החינוך המקומית נחשבת למצטיינת וזכתה להכרה רבה.[4]
בנוסף פועל בעיר בית הספר Pleasantview SDA School של כנסיית האדוונטיסטים של היום השביעי, המציע לימודים לכיתות גן עד ח', וכן פועלת בעיר מערכת מונטסורית – Montessori School of Greater Lafayette – המלמדת תלמידים עד כיתה ו'. קיימים גם מוסדות חינוך נוספים, ציבוריים ופרטיים, שנושאים כתובת של וסט לפאייט אך ממוקמים למעשה מחוץ לתחום השיפוט של העיר.
כ-77% מהתושבים בגילאי 25 ומעלה הם בעלי תואר ראשון לפחות – אחד השיעורים הגבוהים ביותר בארצות הברית בקרב ערים בגודל דומה. וסט לפאייט מדורגת במקום השישי ברשימה זו מבין ערים עם אוכלוסייה של 20,000 עד 65,000 תושבים.
מחוץ לתחומי העיר פועלות גם רשתות בתי הספר המחוזיות Tippecanoe School Corporation ו-Lafayette School Corporation. כמו כן, פועלות באזור מגוון מסגרות פרטיות, וסניף של מכללת הקהילה Ivy Tech.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 Community :: Area History for Lafayette-West Lafayette, Indiana, www.homeofpurdue.com
- ↑ Government | West Lafayette, IN, www.westlafayette.in.gov
- 1 2 [https://www.census.gov/quickfacts/fact/table/westlafayettecityindiana,US/PST045224 QuickFacts West Lafayette city, Indiana; United States], census
- ↑ West Lafayette Community School Corporation, www.wl.k12.in.us
 | ||
|---|---|---|
| בירת המדינה | אינדיאנפוליס |  |
| אזורים גאוגרפיים | המטרופולין של סינסינטי • המטרופולין של שיקגו • עמק ואבאש | |
| היישובים הגדולים ביותר | אינדיאנפוליס • פורט ויין • אוונסוויל • סאות' בנד • כרמל • בלומינגטון • פישרס • האמונד • גארי • מאנסי • לפאייט • טרה הוט • קוקומו • אנדרסון • נובלסוויל • גרינווד • אלקהרט • מישאוואקה • לורנס • ג'פרסונוויל | |
| נושאים נוספים | מחוזות • סמלים • היסטוריה • דמוגרפיה • יהדות אינדיאנה | |
