close
לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שני, 20 ביולי 2026
ו' באב ה'תשפ"ו
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

פתיתי אורז וקוסקוס
פתיתי אורז וקוסקוס
הפתיתים הומצאו בישראל ב-1951 על ידי חברת אסם, לבקשת ראש הממשלה דוד בן-גוריון. עקב המחסור באורז בעת תקופת הצנע, רצה בן-גוריון לפתח תחליף מבוסס חיטה. הפתיתים הראשונים עוצבו בצורת אורז ונקראו בלשון העם "אורז בן-גוריון". כיום מיוצאים הפתיתים בקנה מידה גדול יחסית, ומחוץ לישראל הם נקראים "Israeli Couscous" (קוסקוס ישראלי).

פורטלים

BERJAYA BERJAYA BERJAYA BERJAYA
BERJAYA BERJAYA BERJAYA BERJAYA
BERJAYA BERJAYA BERJAYA BERJAYA

פורטל היום
לכבוד יום נחיתת אפולו 11 על הירח
BERJAYA

פורטל מדעי החלל הוא שער לכל הערכים בנושאי מדעי החלל. בפורטל מוצגים קישורים לערכים בתחומי מדעי החלל, וביניהם, ערכי אסטרונומיה, ערכי אסטרופיזיקה, ערכי קוסמולוגיה, וערכים על אישים שעסקו בתחום.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
BERJAYA אמנות BERJAYA פיזיקה
BERJAYA גאוגרפיה BERJAYA כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

אַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת, מַה מְּאֹד יָפְיָפִית!
מַה זְּקוּפוֹת רַגְלַיִךְ,
מַה נִפְלָא הַקַּו
הַמְּרֻמָּז עַד חֶמְדַּת שׁוֹקַיִךְ
בְּעָזְמָה וּבְרֹךְ, בְּגַנְדְּרָנוּת וּבְחֵן,
כְּעִקְּבוֹת בַּת-גַּלִּים עַל גַּבֵּי תֵל-חוֹל
שֶׁלְּאַחַר הַכְּרִית
אַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת, מַה מְּאֹד יָפְיָפִית!

שאול טשרניחובסקי / הבית הראשון משירו: את אינך יודעת

הטיפ היומי הטיפ היומי

אם מצאתם בוויקיפדיה העברית פרט שאינו מדויק, או שיש לכם הערה לגבי ערך כלשהו, תוכלו לציין זאת בדף השיחה של הערך. ראו כאן כיצד לגשת לדף השיחה, באמצעות לשונית "שיחה", שממוקמת בראש כל דף בוויקיפדיה. לנוחיותכם ישנו כפתור בתחתית כל ערך, אשר מאפשר לדווח על טעויות ולשלוח משוב לדף השיחה.

ערך מומלץ ערך מומלץ

ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר

כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד) שבמזרח חצי האי סיני. הן כתובות על חרס, אבן וטיח, ורובן נכתבו באתר הימצאן וחלקן נשלחו אליו על כדים, כנראה מאזור ירושלים. זמנן סוף המאה ה־9 עד תחילת המאה ה־8 לפנה"ס. חלק מהכתובות נכתבו על פיטסים (כדים גדולים) עליהם נמצאו גם ציורים; לכתובות נודעה חשיבות בחקר ההיסטוריה של הדת הישראלית הקדומה, וכך גם לציורים שנמצאו באתר, חלקם בסמיכות לכתובות ובזיקה אפשרית אליהן.

את הכתובות שנמצאו באתר ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: האחת כוללת את הכתובות החרותות באבן או בחרס, הכתובות שעל הפיטסים וכתובת אחת בדיו על טיח – אלה כתובות שנכתבו בכתב עברי קדום ובניב עברי, כנראה על ידי אנשים מממלכת ישראל; הקבוצה השנייה כוללת את שאר הכתובות בדיו על טיח, הכתובות בכתב פיניקי, ולמעט אחת שגם נכתבה בפיניקית כולן כתובות בעברית בכתיב של ממלכת יהודה.

תמונת היום תמונת היום

מטבע השקל בתמונה מציג בצדו האחד ענף רימונים ומסביבם כיתוב בכתב עברי קדום "ירושלים הקדושה", ובצדו השני גביע העומר, מעליו כיתוב "שב" (שנה ב' למרד) ומסביבו "שקל ישראל".
מטבע השקל בתמונה מציג בצדו האחד ענף רימונים ומסביבם כיתוב בכתב עברי קדום "ירושלים הקדושה", ובצדו השני גביע העומר, מעליו כיתוב "שב" (שנה ב' למרד) ומסביבו "שקל ישראל".
מטבעות המרד הגדול נטבעו על־ידי המורדים היהודים לשימוש כלכלי, תשלום במקדש והתרסה כנגד הרומאים. המטבעות החליפו את השקל הצורי ששימש את היהודים עד אותה עת. מטבע השקל בתמונה מציג בצדו האחד ענף רימונים ומסביבם כיתוב בכתב עברי קדום "ירושלים הקדושה", ובצדו השני גביע העומר, מעליו כיתוב "שב" (שנה ב' למרד) ומסביבו "שקל ישראל".

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

גרגור מנדל, אבי הגנטיקה
גרגור מנדל, אבי הגנטיקה

BERJAYA אירועים בלוח העברי

אריה פינקל
אריה פינקל

ערך מומלץ ערך מומלץ

ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר

כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד) שבמזרח חצי האי סיני. הן כתובות על חרס, אבן וטיח, ורובן נכתבו באתר הימצאן וחלקן נשלחו אליו על כדים, כנראה מאזור ירושלים. זמנן סוף המאה ה־9 עד תחילת המאה ה־8 לפנה"ס. חלק מהכתובות נכתבו על פיטסים (כדים גדולים) עליהם נמצאו גם ציורים; לכתובות נודעה חשיבות בחקר ההיסטוריה של הדת הישראלית הקדומה, וכך גם לציורים שנמצאו באתר, חלקם בסמיכות לכתובות ובזיקה אפשרית אליהן.

את הכתובות שנמצאו באתר ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: האחת כוללת את הכתובות החרותות באבן או בחרס, הכתובות שעל הפיטסים וכתובת אחת בדיו על טיח – אלה כתובות שנכתבו בכתב עברי קדום ובניב עברי, כנראה על ידי אנשים מממלכת ישראל; הקבוצה השנייה כוללת את שאר הכתובות בדיו על טיח, הכתובות בכתב פיניקי, ולמעט אחת שגם נכתבה בפיניקית כולן כתובות בעברית בכתיב של ממלכת יהודה.

פורטלים

BERJAYA BERJAYA BERJAYA BERJAYA
BERJAYA BERJAYA BERJAYA BERJAYA
BERJAYA BERJAYA BERJAYA BERJAYA

פורטל היום
לכבוד יום נחיתת אפולו 11 על הירח
BERJAYA

פורטל מדעי החלל הוא שער לכל הערכים בנושאי מדעי החלל. בפורטל מוצגים קישורים לערכים בתחומי מדעי החלל, וביניהם, ערכי אסטרונומיה, ערכי אסטרופיזיקה, ערכי קוסמולוגיה, וערכים על אישים שעסקו בתחום.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
BERJAYA אמנות BERJAYA פיזיקה
BERJAYA גאוגרפיה BERJAYA כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

אַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת, מַה מְּאֹד יָפְיָפִית!
מַה זְּקוּפוֹת רַגְלַיִךְ,
מַה נִפְלָא הַקַּו
הַמְּרֻמָּז עַד חֶמְדַּת שׁוֹקַיִךְ
בְּעָזְמָה וּבְרֹךְ, בְּגַנְדְּרָנוּת וּבְחֵן,
כְּעִקְּבוֹת בַּת-גַּלִּים עַל גַּבֵּי תֵל-חוֹל
שֶׁלְּאַחַר הַכְּרִית
אַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת, מַה מְּאֹד יָפְיָפִית!

שאול טשרניחובסקי / הבית הראשון משירו: את אינך יודעת

תמונת היום תמונת היום

מטבע השקל בתמונה מציג בצדו האחד ענף רימונים ומסביבם כיתוב בכתב עברי קדום "ירושלים הקדושה", ובצדו השני גביע העומר, מעליו כיתוב "שב" (שנה ב' למרד) ומסביבו "שקל ישראל".
מטבע השקל בתמונה מציג בצדו האחד ענף רימונים ומסביבם כיתוב בכתב עברי קדום "ירושלים הקדושה", ובצדו השני גביע העומר, מעליו כיתוב "שב" (שנה ב' למרד) ומסביבו "שקל ישראל".
מטבעות המרד הגדול נטבעו על־ידי המורדים היהודים לשימוש כלכלי, תשלום במקדש והתרסה כנגד הרומאים. המטבעות החליפו את השקל הצורי ששימש את היהודים עד אותה עת. מטבע השקל בתמונה מציג בצדו האחד ענף רימונים ומסביבם כיתוב בכתב עברי קדום "ירושלים הקדושה", ובצדו השני גביע העומר, מעליו כיתוב "שב" (שנה ב' למרד) ומסביבו "שקל ישראל".

הטיפ היומי הטיפ היומי

אם מצאתם בוויקיפדיה העברית פרט שאינו מדויק, או שיש לכם הערה לגבי ערך כלשהו, תוכלו לציין זאת בדף השיחה של הערך. ראו כאן כיצד לגשת לדף השיחה, באמצעות לשונית "שיחה", שממוקמת בראש כל דף בוויקיפדיה. לנוחיותכם ישנו כפתור בתחתית כל ערך, אשר מאפשר לדווח על טעויות ולשלוח משוב לדף השיחה.

הידעת הידעת?

פתיתי אורז וקוסקוס
פתיתי אורז וקוסקוס
הפתיתים הומצאו בישראל ב-1951 על ידי חברת אסם, לבקשת ראש הממשלה דוד בן-גוריון. עקב המחסור באורז בעת תקופת הצנע, רצה בן-גוריון לפתח תחליף מבוסס חיטה. הפתיתים הראשונים עוצבו בצורת אורז ונקראו בלשון העם "אורז בן-גוריון". כיום מיוצאים הפתיתים בקנה מידה גדול יחסית, ומחוץ לישראל הם נקראים "Israeli Couscous" (קוסקוס ישראלי).

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

גרגור מנדל, אבי הגנטיקה
גרגור מנדל, אבי הגנטיקה

BERJAYA אירועים בלוח העברי

אריה פינקל
אריה פינקל
BERJAYA

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

BERJAYAויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia! For assistance in other languages, please see the embassy.