close
לדלג לתוכן

AMD

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
AMD
הלוגו של AMD
המטה של AMD בסנטה קלרה בשנת 2020
המטה של AMD בסנטה קלרה בשנת 2020,
ארצות הברית
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית, נסחרת ב-NYSE
בורסה
מייסדים Jack Gifford, ג'רי סנדרס, Edwin Turney עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1969–הווה (כ־57 שנים)
חברות בנות
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה סנטה קלרה
קואורדינטות 37°23′12.016″N 121°59′55.550″W / 37.38667111°N 121.99876389°W / 37.38667111; -121.99876389מיקום המטה
משרד ראשי ארצות הבריתארצות הברית סנטה קלרה, קליפורניה, ארצות הברית
ענפי תעשייה תעשיית האלקטרוניקה, תעשיית המוליכים למחצה, תעשיית המחשבים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מעבדים, מעבדים גרפיים, ערכות שבבים ללוחות אם
שווי שוק 789.07 מיליארד דולר (8 באוגוסט 2026)
הכנסות 34,639,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2025) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי 3,694,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2025) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 4,335,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2025) עריכת הנתון בוויקינתונים
הון עצמי 7,497,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל ליסה סו עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 15,500 (נכון ל־2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.amd.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית BERJAYA
BERJAYA
המטה לשעבר של AMD בסאניווייל, קליפורניה, ארצות הברית (נהרס ב-2019)

Advanced Micro Devices, Inc. (בראשי תיבות: AMD) היא חברה אמריקאית רב-לאומית, יצרנית של מעגלים משולבים. בסיסה בסנטה קלרה, קליפורניה. היא היצרן השני בגודלו של יחידות עיבוד מרכזי תואמי x86, היצרנית הגדולה ביותר של יחידות עיבוד מרכזי תואם FPGA, וספק מוביל של זיכרון מסוג Flash. היא נוסדה ב-1969 על ידי קבוצה של פורשים מחברת המוליכים למחצה "Fairchild", הכוללת את ג'רי סנדרס. בעוד שבעבר ייצרה מעבדים במפעלים משלה, החל משנת 2009 מכרה את מפעלי הייצור שלה לחברת "מובאדלה", קרן העושר הריבונית של ממשלת אבו דאבי, הפועלים תחת חברה חדשה בשם "Global Foundaries"[1], כאשר נותרה המתכננת והמעצבת של השבבים, שאותם אחר-כך שולחת לייצור במפעלים חיצוניים (מודל פאבלס), ביניהם גם החל מ-2014 חברת השבבים הטיוואנית TSMC, שסיפקה לה קווי ייצור של 7 ננומטר[2].

AMD היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסת ניו יורק תחת הסימן AMD.

AMD ידועה במיוחד בקווי הייצור של מעבדי x86 הבאים: Ryzen, Epyc,‏ Athlon,‏ Phenom,‏ Opteron ו-Duron. רכיבים יותר כלליים שלה ניתן למצוא במחשבי האפל הישנים ובהתקנים אלקטרוניים אחרים.

בשנת 2006 רכשה AMD את יצרנית המעבדים גרפים הקנדית ATI והפכה לדואופול בתחום, יחד עם המתחרה אנבידיה. ב-14 בפברואר 2022, סיימה AMD את הליכי הרכש של חברת Xilinx, מייצרת השבבים מסוג FPGA, ובכך הפכה ליצרנית הגדולה ביותר בתחום זה[3]. החל מ-2023 החלה להתמקד בתחום החומרה לבינה מלאכותית, כמתחרה העיקרית של אנבידיה[4].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד והתפתחות: 1969 - 1991

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה החלה כיצרן של שבבים לוגיים ב-1969 ונכנסה לעסקי שבבי ה-RAM ב-1975. באותה שנה, היא הציגה "שיבוט" מהונדס לאחור למיקרו מעבד אינטל 8080.

בפברואר 1982, חתמה AMD חוזה עם אינטל, ובכך הפכה ליצרן מקור שני של מעבדי 8086 ו-8088. IBM רצתה להשתמש ב-8088 של אינטל ב-IBM PC שלה, אך המדיניות של IBM באותו הזמן הייתה לדרוש שיהיו לפחות שני מקורות עבור השבבים שלה[5].

מאוחר יותר יצרה AMD את ה-80286, או בקיצור 286, תחת אותו הסכם, עד שאינטל ביטלה את ההסכם ב-1986. הפופולריות הגוברת של שוק תואמי ה-IBM PC אפשר לאינטל לייצר מעבדים בתנאים שלה, במקום בתנאים של IBM.

1991 - 1995

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991, AMD הוציאה לאור את ה-Am386, השיבוט שלה של מה שהיה מאוחר יותר המעבד 80386. לקח ל-AMD פחות משנה למכור מיליון יחידות. AMD המשיכה ב-1993 עם ה-Am486. שניהם נמכרו במחירים נמוכים באופן משמעותי מגרסאות האינטל של אותם מעבדים. אינטל פנתה לבית המשפט כדי לשלול מ־AMD את הזכות ליצור מעבדים אלו, אבל בסופו של דבר הפסידה במשפט. לשתי המתחרות היו הסכמי רישיון חוצים עבור פטנטים וכמה זכויות יוצרים ממש מההתחלה: כל אחד מהצדדים היה יכול להשתמש בהמצאות הטכנולוגיות של השני ללא תשלום. ה-386DX-40 היה מאוד פופולרי עם מספר רב של יצרני שיבוטים, וה־Am486 היה בשימוש נרחב על ידי יצרניות ציוד OEM, כולל קומפאק.

במהלך זמן זה, AMD ניסתה לנצל את המעבד לכיוון RISC עם מעבד משלהם שנקרא AMD 29K, וכמו כך לעבור להתקני גרפיקה, קול ו-Flash, שבהן לא כל כך הצליחה. AMD החליטה "להעביר הילוך" ולהתרכז במיקרו-מעבדים תואמי Intel ובזכרונות Flash. דבר זה העמיד אותה בתחרות ישירה עם אינטל שייצרה עבור אותו השוק בדיוק.

המעבד הראשון שהיה לחלוטין "מבית" היה ה-K5, שהופץ לקראת סוף 1995. ה-"K" בשם המעבד היה קיצור ל-"Kryptonite"[5]. הוא נועד להתחרות באופן ישיר במעבד הפנטיום של אינטל, ששוחרר ב-1993, אך מבחינת ארכיטקטורת חומרה היה לו יותר במשותף עם הפנטיום פרו שבדיוק שוחרר מאשר עם הפנטיום או ה-6x86 של Cyrix. אך היו מספר בעיות: שיטת השמות הייתה מבלבלת, כשחלק מהשבבים יוצגו על פי מהירות הליבה האמיתית שלהם, ואחרים על פי מספר PR. יתרה מזאת, ה-K5 לא היה יכול להשתוות לביצועי המספרים השלמים של ה-6x86, וגם לא לביצועי ה-FPU של הפנטיום. כל אלו, בנוסף לגודלו והעובדה שהתכנון לא אפשר סקאליזציה, חרצו את גורלו של ה-K5 לכמעט-כישלון-מוחלט בשוק. לזכותו, יאמר בכל זאת, ה-K5 לא סבל מבעיות התאימות שהיו ל-6x86, וגם לא הגיע לטמפרטורות של השבב של Cyrix.

1996 - 2000

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996, AMD רכשה את חברת NexGen, ואת הזכויות לרכושם האינטלקטואלי מאחורי סדרת ה-Nx של המעבדים תואמי ה-x86 שלהם. תוך שנה, הם עבדו מחדש על המיקרו-ארכיטקטורה של ה-Nx686, ושיווקו את המוצר החדש כ-K6. התכנון המקורי של NexGen מעולם לא הגיע אל השוק. העיצוב מחדש כלל מנגנון הקלטה של משוב הוראות דינמיות, והוראות MMX. אחד הדברים החשובים במעבד, היו, ש-AMD הפכה אותו לתואם-פינים עם הפנטיום של אינטל, ובכך אפשרה לאנשים להשתמש במעבד זה בלוחות האם מסוג "Socket 7" שהיו נפוצים מאוד. כמו ה-Nx686 וה-Nx586 שקדם לו, ה-K6 תרגם את סט הוראות ה-x86 תואם הפנטיום למיקרו הוראות כמו-RISC. בשנה שלאחר מכן, AMD הוציאה לאור את ה-K6-2, שהוסיף סט של הוראות נקודה צפה עבור מולטימדיה שנקרא 3DNow!‎, כמו גם תקן תושבת חדשה שנקראה "Super Socket 7", ששניהם ביחד נתנו ביצועים מוגברים.

בינואר 1999, במחזור האחרון של סדרת ה-K6-x, מעבד ה-450 מה"צ K6-III היה בתחרות רצינית עם קו הייצור של שבבי אינטל החזק ביותר. שבב זה היה בעצם ה-K6-2 עם זיכרון מטמון ברמה 2 בגודל 256 קילו-בתים שהיה משולב בתוך ליבת המעבד, ועם יחידת צפי ענפים טובה יותר. אף על פי שהוא תאם (באופן כללי) לפנטיום II/III בפעולות על מספרים שלמים, ה-FPU היה מתוכן בעיצוב שלא היה יכול להתחרות עם ארכיטקטורת ה-FPU המתקדמת של אינטל. אף על פי שה-3DNow!‎ יכול היה, בתאוריה, לפצות על חולשה זו, מעט מפתחי משחקים השתמשו בו, כאשר היוצא מן הכלל הראוי ביותר לציון הוא המשחק Quake 2, של חברת id Software.

במהלך חייו, מעבד ה-K6 הגיע קרוב, אך מעולם לא השתווה לעוצמתם המלאה של המעבדים מבית אינטל. יתרה מכך, לוחות האם שעבדו עם ה-K6 היו באיכות משתנה, ול-AMD היו בעיות בייצור שהשפיעו על כמה משלוחים. AMD הרוויחה מוניטין של חברה שמייצרת "תואם x86" שהוא איטי יותר ופחות אמין, אף על פי שהפרש הביצועים היה קטן מאוד, ולוחות האם תואמי ה-K6 הטובים ביותר היו אמינים מאוד. דבר זה גרם ל-AMD להגיע למצב שהם נאלצו למכור את מעבדי ה-K6 שלהם בהנחה משמעותית מול מעבדי האינטל המבוססים על ליבת ה-P6, הפנטיום II והפנטיום III. אינטל הגיבה למחירים הנמוכים של AMD עם גרסת ה-"Celeron" של מעבדי הפנטיום שלהם שהיו זולים יותר ואיטיים יותר בניסיון שהצליח חלקית ללכוד נתח שוק.

באוגוסט 1999, AMD הוציאה לאור את מעבד ה-K7, או בשם המסחרי Athlon. האתלון הכיל מיקרו-ארכיטקטורה מתקדמת שכוונה לעבר ביצועים כלליים טובים. תזמון ההוצאה לאור של מעבד זה שם את AMD ביתרון כיוון שביצועיו היו חזקים יותר לעומת מעבדי אינטל ששווקו באותו זמן, המבוססים על ליבת ה-P6 (שהגיע לשיאו במעבד העיקרי של הפנטיום III)[6]. ליבת ה-P6 של אינטל הייתה לקראת סוף מחזור-החיים שלה, כשהאתלון היה רק בהתחלה שלו. באופן אובייקטיבי, לאתלון היה מבנה ביצועים טוב יותר עבור כל "פעימת שעון" מאשר המעבדים מבוססי ה-P6 של אינטל, וגם פעל בתדרים גבוהים יותר. AMD הכריזה על האתלון במהירות 1 גה"צ בתחילת מרץ 2000, והתחילה לספק אותם באותו החודש. אינטל גם הכריזה על פנטיום במהירות 1 גה"צ מספר ימים לאחר מכן, אך לא החלה לספק אותם בכמות משמעותית עד לחודש יוני באותה השנה[7]. באוקטובר 2000 השיקה AMD מעבדי Athlon במהירות 1.2 גה"צ[8]

2001 - 2006

[עריכת קוד מקור | עריכה]

AMD גם עבדה קשה כדי להגדיל את האמינות והביצועים של לוחות האם עבור האתלון. הם גם שיפרו את התוואי והצפי של תהליך הייצור שלהם. AMD הוציאה לאור גם את הקו השני של מעבדי ליבת האתלון שנקראו Duron והיו גרסה איטית יותר וזולה יותר של המעבד שנועדה להתחרות במעבדי Celeron שאינטל עדיין שיווקה, והיוותה מעין "בידוד" עבור האתלון, נגד המוניטין הקודם של AMD שייצרו רק "תואמי אינטל" איטיים וזולים יותר. הצירוף של ההצלחות הטכניות והשיווקיות האלה תרם רבות לשיפור המוניטין של AMD, וחיזק את שמם כיצרני מעבדים עם ביצועים גבוהים שאספקתם אמינה ושפעולתם אמינה גם כן. AMD המשיכה למכור במחירים הנמוכים ממחיריה של אינטל[9], מה שעזר לה להגיע לנתח שוק של 20%[10]. אך שתי החברות סבלו מירידה בביקוש, בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום[11].

בשנת 2001, אינטל הוציאה לאור את ארכיטקטורת הפנטיום 4 (ששם הקוד שלה היה "Willamette") שהייתה שונה באופן מהותי מבחינת המיקרו-ארכיטקטורה מליבות האתלון וה-P6. אף על פי שהליבה החדשה הגיעה לקצב שעון גבוה יותר, הביצועים עבור כל מחזור-שעון היו הרבה יותר איטיים משל האתלון, ואפילו משל ה-P6 של אינטל עצמה. דבר זה גרם לחלק מהאנשים להאמין שלפנטיום 4 יש ביצועים טובים יותר בגלל קצב השעון שלו, למרות הביצועים בבדיקות הבנצ'מרקים[12].

AMD הגיבה עם ליבת ה-K7 החדשה (ששם הקוד שלה היה "Palomino") והיו לה מנגנוני קדם-אחזור טובים יותר, SSE (סט הוראות נקודה-צפה שהופיעו לראשונה בפנטיום III), וזיכרון מטמון L2 על השבב. AMD מיתגה אותם מחדש בהתבססה על מספרי דגם שיחזו בערך את ביצועי קצב השעון של האתלונים החדשים האלה נגד הגרסאות הקודמות של האתלון. האפקט היה שמספרי המודל היו דומים יותר לקצבי השעון המעשיים של הפנטיום 4. עבור מעבדי AMD בהינתן מספר דגם מסוים, הפנטיום 4 שתואם במהירות שעון הראה בערך את אותם הביצועים ברוב הבנצ'מרקים[13].

אינטל הגיבה ל-AMD והאתלון שלהם על ידי הקפצת קצב השעון של הפנטיום 4 באופן אגרסיבי בתחילת מחזור החיים שלו, בדיוק שהאתלון התקרב לסוף מחזור החיים שלו, ולכן הגיעה לזמן קצר שבו הפנטיום 4 שלט בביצועים. AMD הגיבה עם האתלון XP (שנקרא "Thoroughbred"), שהיה גרסה של 130 ננומטר של ה-Palomino. מאוחר יותר AMD הציגה את ליבת ה-"Barton" שהגדילה את מטמון ה-L2 ל-512 קילו-בתים.

ב-24 ביולי 2006 הודיעה החברה על רכישת חברת ATI, המייצרת שבבים וכרטיסים גרפיים תמורת סכום של 5.6 מיליארד דולרים שפוצל ל-2 מיליארד דולר שמומנו בהלוואה, ו-56 מיליון מניות של 179 דולרים[14]. AMD המשיכה להוציא לאור כרטיסי מסך עצמאיים לצד שילוב יכולת העיבוד הגרפית במעבדים בתוצרתה במקביל למהלך דומה של חברת אינטל, בסדרת מעבדי ה-Core I.

2006 - 2010

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם רכישת AMD ,ATI קיבלה גישה לטכנולוגיות המאיצים הגרפיים שהיו ברשות החברה הקנדית, שכן באו לידי ביטוי תחת כרטיס מתקדם (בשעתו) הנקרא ATI Rage[15]. שבב זה היה מבוסס על 64 מאך, אך למרות זאת הציג תכונות המדמות רנדור בתלת־ממד. משפחת המוצרים הזו היוותה תחרות ישירה לקו המוצרים של חברת 3dfx ובשבב ה-Voodoo שלה. חלק מן המוצרים, כמו Rage Pro – היווה תחרות למאיץ ה-Voodoo המסוגל לרנדר אובייקטים ב-2D וב-3D באופן סימולטני, בעוד שמוצרים אחרים, כמו משפחת ה-Radeon, הופנו באופן ייעודי לשוק המחשבים הניידים והקונסולות. כחלק מתיאום העסקה, מנכ"ל ATI בדימוס דייב אורטון מונה לסגן נשיא לעסקים חזותיים ומדיה ב-AMD עד להתפטרותו בשנת 2007. ההנהלה הבכירה אורגנה מחדש עם סגן נשיא בכיר ומנהל כללי, וסגן נשיא בכיר ומנהל כללי של קבוצת מוצרי האלקטרוניקה, שניהם היו מדווחים למנכ"ל AMD וכפופים למרותו.

באוקטובר 2008 החליטה AMD להתפצל, בעזרת חברת השקעות מאבו דאבי[16]. AMD תמשיך להתרכז בתכנון השבבים השונים וחברה חדשה הקרויה Global Foundries תתמקד בייצורם[1]. ב-30 באוגוסט 2010, נשיא החברה ג'ון טריקולה הודיע כי AMD תזנח את שמה של ATI מכלל המוצרים ובמקומה תציב את שם הליין הפופולרי שלה בשעתו, Radeon. עובדה זו הובילה לגימור מוצרים מליין בשם "HD Series" - כרטיסים הממותגים תחת מספור של אלפיות (HD4XXX\HD5XXX).

2010 - 2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2011 AMD השיקה את משפחת מעבדי ה-AMD FX, תחת שם הקוד "בולדוזר", בליטוגרפיה של 32 ננומטר. לראשונה בעולם הוצג מעבד עם 8 ליבות למחשבים ביתיים. הטכנולוגיה כוללת תכונה המכונה Turbo Core, המאפשרת להאיץ ליבה אחת על חשבון ליבות אחרות. בנובמבר 2011 החברה החלה למתג זיכרונות RAM תחת שמה.

ב-2017 הוציאה החברה סדרת מעבדי 14 ננומטר חדשה בשם Ryzen המבוססת על ארכיטקטורת Zen שפותחה על ידי צוות בהובלתו של ג'ים קלר[17].

באפריל 2018 החברה הוציאה לאור את הדור השני למעבדי Ryzen המבוססת על ארכיטקטורת Zen+ בליתוגרפיה של 12 ננומטר.

בשנת 2019, יצא לאור הדור השלישי למעבדי Ryzen המבוססת על ארכיטקטורת Zen 2 בליתוגרפיית ייצור של 7 ננומטר; סדרת המעבדים זכתה להצלחה רבה, העלתה את רף הרווחים החודשי של החברה ואף את מחיר מנייתה פי כמה מונים בשנית.

באוקטובר 2020 הודיעה AMD על רכישת חברת פיתוח השבבים זיילינקס תמורת 35 מיליארד דולר[18].

בנובמבר 2020 AMD הוציאה לאור את הדור הרביעי של מעבדי Ryzen, המבוססים על ארכיטקטורת Zen 3 עדיין בליתוגרפיית ייצור של 7 ננומטר אך עם שיפורים משמעותיים ל-IPC (מספר הוראות למחזור שעון)[19]. המעבדים שברו שיאים בביצועים לתהליכון יחיד במבחן הביצועים של PassMark[20]. בתקופה זו החברה כבשה כ-10% משוק המעבדים לשרתים, שבו החזיקה קודם אינטל נתח של 99%[21].

ב 14 בפברואר 2022 השלימה AMD את הרכישה של חברת ה-FPGA XILINX (שהוכרזה לראשונה ב-27 באוקטובר 2020). המהלך היה תגובה לרכישה של חברת ה-FPGA ALTERA על ידי אינטל[22].

התמקדות בשוק הבינה המלאכותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2023 מיצבה AMD את עצמה כאלטרנטיבה המשמעותית ביותר לחברת אנבידיה בשוק שבבי הבינה המלאכותית. בשוק זה הוא מתחרה עם סדרת השבבים AMD Instinct המשמשת בין השאר למחשוב-על ואימון מודלי שפה גדולים. המעבדי הגרפיים מסדרה זו, כדוגמת ה-MI300 וממשיכי דרכו כמו סדרת ה-MI400, מציעים נפחי זיכרון רוחבי רחב וטכנולוגיית Chiplet מתקדמת. הם מאפשרים להריץ מודלים מורכבים ביעילות אנרגטית ומהירות גבוהה[23]. AMD חתמה על שיתופי פעולה משמעותיים עם חברות הגדולות בתחום. בין היתר, סגרה עסקאות לאספקת תשתיות ומעבדים עם החברות מטא[24], אורקל, ו-OpenAI[25]. בנוסף השיקה את פלטפורמת התוכנה והקוד הפתוח ROCm, במטרה להתחרות מול פלטפורמת CUDA של אנבידיה.

כדי להשלים את היכולות שלה בתחום הבינה המלאכותית, החברה ביצעה מספר רכישות, בהן Silo AI תמורת 665 מיליון דולר, ו-ZT Systems תמורת 4.9 מיליארד דולר (חברה המתמחה בתכנון וייצור תשתיות מחשוב מותאמות אישית למשימות AI מורכבות במרכזי נתונים). AMD מובילה גם את שוק הבינה המלאכותית במחשבים אישיים עבור צרכנים פרטיים וארגוניים עם שילוב של מאיצי AI ייעודיים (NPU) בתוך המעבדים המרכזיים שלה[26][27].

AMD64

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA ערך מורחב – X86-64
BERJAYA
מעבד אתלון עם ליבה כפולה מורכב על לוח אם של ASUS

AMD פיתחה את ארכיטקטורת 64 ביט - AMD64 "Hammer" (הידועה גם כ-K8), המבוססת על ה-AMD Opteron. בעודם שומרים על התמיכה בסט ההוראות המסורתי של ה-x86, תמיכת ה-64 ביט של ה-Hammer היא טבעית. זהו פיתוח של AMD, ואינו תואם את ארכיטקטורת ה-IA-64 שבה משתמשים מעבדי ה-Itanium של אינטל (מאז הכריזה אינטל על סט פקודות חדש במעבדיה שמבוסס ותואם ל-AMD64. טכנולוגיה זו נקראת EM64T). שימוש והרחבת הקיים (ארכיטקטורת ה-x86) אפשרה חדירה מסיבית של מעבדי 64 ביט לשוק, תוך תמיכה לאחור בתוכנות הדור הקודם.

AMD הוציאה לאור את מעבד ה-AMD64 הראשון שלה (K8), ה-Opteron, במרץ 2003. ה-Opteron מיועד עבור תחנות עבודה ושרתים, כולל אלו המכילים יותר ממעבד אחד. למרות זאת, חברת Cray הכריזה על שימוש במעבדי ב-Opteron כבסיס למחשב-על שנקרא "סופה אדומה". לאחר מכן AMD הוציאה לאור את ה-Athlon 64 וה-Athlon 64 FX בספטמבר 2003 בהתבסס על אותה ארכיטקטורת ליבה, שרוב הבנצ'מרקים הראו כשווה או טובה יותר מהפנטיום 4. בעבר הפנטיום 4 הפגין ביצועים טובים מהאתלון 64, ושמר על יתרון הביצועים שלו באפליקציות עיבוד מדיה זורמת. החל מנובמבר 2004, נוספו ה-2800+, 3000+, 3200+, 3400+, 3700+, 3800+, 4000+, 5000+, 5200+, 5600+ וה6000+ לאתלון 64.

לאתלון 64 ולאתלון FX (לכל הגרסאות) יצאה גרסת ה-X2 בעלת ליבה כפולה שנועדה להתמודד מול הפנטיום D (שהיה כפול ליבה). AMD תמחרה אותם בצורה אגרסיבית אחרי ההוצאה לאור של סדרת Core 2 Dual של אינטל, כדי לפצות על ביצועים נמוכים בהשוואה לסדרה המתחרה של אינטל.

ה-AMD Athlon FX וה-Opteron משתמשים בשיטת מספור שונה. ה-Opteron כולל שלוש סדרות - 100, 200 ו-800, כשכל אחת מהן נועדה לסוגים שונים של שרתים ותחנות עבודה. סדרת ה-100 נועדה לתחנות עבודה ולתצורת מעבד-בודד. סדרת ה-200 נועדה לתחנות עבודה או שרתים, ולא עברה הסמכה לשימוש ביותר מ-2 מעבדים באותה מערכת. סדרת ה-800 של ה-Opteron אפשרית לשימוש בשרתים עם 4 או 8 מעבדים, שהם העוגן למחשבים החזקים ביותר שנבנו עם ה-Opteron באותה התקופה. האתלון FX משתמש במספרים שעולים למעלה, החל מ-51. ליבת ה-Hammer מאוד דומה לליבות שבמעבדי ה-Athlon XP במיקרו-ארכיטקטורה שלה, אך כוללת ארבעה הבדלים עיקריים:

  • הכללת סט ההוראות AMD64;
  • בקר זיכרון DDR מוכלל;
  • ערוץ תקשורת הנקודה-לנקודה HyperTransport
  • תמיכה ב-NX, או ביט ה"אי-ביצוע", שנועד להוות חוצץ ברמת החומרה כנגד וירוסים וניצול של באגים אחרים בתוכנה.

כל אלו שיפרו גם את הביצועים וגם את היכולות של ה-Hammer מול ה-Athlon K7.

פעילות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

AMD החלה למכור מעבדים בישראל בכמות משמעותית בתחילת המאה ה-21, כאשר בשנת 2004 הגיעה לנתח שוק של כ-14%[28].

בספטמבר 2006 פתחה החברה סניף בישראל למטרות שיווק, מכירות ופיתוח עסקי מול המגזר הממשלתי והפרטי, בהובלת דניאל דניאל[29].

ביוני 2011 הודיעה החברה על פתיחת מרכז מחקר ופיתוח בישראל[30], אשר התבסס על רכישת הסטארט-אפ הישראלי Graphic Remedy, אותו רכשה AMD תמורת 5 מיליון דולר באוקטובר 2010[31]. ב-2022, בעקבות רכישת חברת Xilinx, התווספה לפעילותה הישירה בישראל גם חברת הבת "זילינקס ישראל בע"מ" שמשרדיה ממוקים במרכז עזריאלי חולון[32].

בנוסף, זרוע ההשקעות של החברה, AMD Ventures, משקיעה באופן ממוקד בסטארטאפים ישראליים בתחומי תשתיות הבינה המלאכותית, מחשוב קוונטי, אופטיקה ורשתות. בין השאר:

  • ביולי 2025, השתתפה בסבב גיוס בסך של כ-50 מיליון דולר שביצעה חברת "טרמאונט" (Teramount) מירושלים, שפיתחה פלטפורמה לחיבור אוטומטי בין סיבים אופטיים לשבבי סיליקון[33].
  • בנובמבר 2025, השתתפה בסבב גיוס של חברת "קלאסיק", המפתחת פלטפורמה ותוכנה לפישט ואוטומציה של פיתוח אפליקציות למחשוב קוונטי[34].
  • ביוני 2026, השתתפה בסבב גיוס בסך של כ-410 מיליון דולר שביצעה חברת "דרייבנטס" הישראלית, העוסקת בפיתוח תוכנות רשת עבור ספקי תקשורת ומרכזי נתונים[35].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא AMD בוויקישיתוף
  • AMD, באתר Crunchbase (באנגלית)
  • AMD, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 פז וייסמן, יצרנית השבבים AMD תתפצל לשתי חברות, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2008
  2. ↑ נועה שרמן, הפרק המפתיע בקרבות אינטל-AMD - וההזדמנות שנוצרה עבור המשקיעים, באתר TheMarker‏, 9 באוגוסט 2020
  3. ↑ צבי קצבורג, ‏AMD השלימה את רכישת זיילינקס בכ-50 מיליארד ד', באתר "אנשים ומחשבים", 16 בפברואר 2022
  4. ↑ האקונומיסט, אחרי שהדיחה את אינטל מהמקום השני — AMD קוראת תיגר גם על אנבידיה, באתר TheMarker‏, 11 בפברואר 2024
  5. 1 2 צבי קצבורג, ‏50 שנה ל-AMD: משבבים תואמים ליבמ לעידן ה-7 ננו-מטר, באתר "אנשים ומחשבים", 2 במאי 2019
  6. ↑ רוני ליפשיץ, ‏להשיג את אינטל - AMD עשתה את הבלתי אפשרי. לאו דווקא בכך שחצתה את גבול 650 המגהרץ, אלא בכך שעשתה כן לפני אינטל, באתר גלובס, 18 באוגוסט 1999
  7. ↑ סי"צ, סאן חוזה, קליפורניה, ‏אינטל עצרה את שיווק פנטיום-3 בעוד AMD החלה לשווק את אתלון, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2000
  8. ↑ איי אונליין, AMD לא מחכה לאינטל: הכריזה על תחילת השיווק של מעבד Athlon 1.2 Ghz, באתר TheMarker‏, 18 באוקטובר 2000
  9. ↑ רוני ליפשיץ, אינטל ו-AMD נכנסות לתחרות מחירים, באתר TheMarker‏, 18 באוקטובר 2000
  10. ↑ דפנה מאור, AMD אופטימית: אנחנו בדרך להשגת נתח של 30% משוק המעבדים בעולם השנה, באתר TheMarker‏, 12 ביוני 2001
  11. ↑ רונן סרברניק, אינטל ו-AMD מקצצות במחיר השבבים על רקע המשבר בענף, באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2001
  12. ↑ יובל דרור, אינטל חשפה את המעבדים המהירים בתעשייה, באתר הארץ, 7 בינואר 2002
  13. ↑ צורי דאר, AMD רודפת אחרי אינטל: תמתג את המעבד החדש שלה בשם אתלון 4, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2001
  14. ↑ רויטרס, יצרנית השבבים AMD קרובה לרכישת מתחרתה ATI ב-5.5 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 23 ביולי 2006
    אמיר כידן, ‏AMD ממשיכה לנשוף בעורפה של אינטל: רכשה את ATI תמורת 5.4 מיליארד דולר, באתר גלובס, 24 ביולי 2006
    מיכל רמתי, AMD תרכוש את יצרנית השבבים הגרפיים ATI ב-5.4 מיליארד דולר, באתר הארץ, 25 ביולי 2006
  15. ↑ אור הירשאוגה, הכרטיס הגרפי החדש של AMD מאיים על הבכורה של Nvidia, באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2008
  16. ↑ AMD קיבלה השקעה בסך 622 מיליון דולר מחברה באבו-דאבי, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2007
  17. ↑ צבי קצבורג, ‏AMD השיקה את מעבדי ה-Ryzen הראשונים שמיועדים ללפטופים, באתר "אנשים ומחשבים", 29 באוקטובר 2017
  18. ↑ גלי פיאלקוב, ‏AMD הסכימה לרכוש את זיילינקס ב-35 מיליארד דולר, באתר "אנשים ומחשבים", 28 באוקטובר 2020
    רונית דומקה, עסקת ענק בשוק השבבים: AMD רוכשת את זיילינקס ב-35 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2020
  19. ↑ Dr Ian Cutress, AMD Ryzen 5000 and Zen 3 on Nov 5th: +19% IPC, Claims Best Gaming CPU, www.anandtech.com
  20. ↑ PassMark CPU Benchmarks - Single Thread Performance, www.cpubenchmark.net (באנגלית)
  21. ↑ בלומברג, ניצחון גדול למתחרה הקטנה של אינטל: פייסבוק בחרה בשבבי השרתים של AMD, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2021
  22. ↑ Drew Prairie & Laura Graves, AMD Completes Acquisition of Xilinx, AMD, ‏14.2.2022
  23. ↑ נבו טרבלסי, ‏סם אלטמן קרא לשבב החדש "משוגע": האם זאת הפריצה ש־AMD חיכתה לה?, באתר גלובס, 26 ביוני 2025
  24. ↑ צוות גלובל, עסקת ענק בתחום הבינה המלאכותית בין AMD למטא, באתר TheMarker‏, 24 בפברואר 2026
  25. ↑ בלומברג, החברות AMD ו-OpenAI חתמו על עסקה להרחבת תשתיות בינה מלאכותית בשווי עשרות מיליארדי דולרים, באתר TheMarker‏, 6 באוקטובר 2025
  26. ↑ צבי קצבורג, ‏הזירה רותחת: AMD הוציאה שבבי AI חדשים, באתר "אנשים ומחשבים", 18 באפריל 2024
  27. ↑ [object Object], ה-AI מגיע למחשבים הנייחים עם מעבדי ה-Ryzen AI 400 של AMD, ‏2 במרץ 2026
  28. ↑ עודד ירון, AMD מגלה את ישראל, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005
  29. ↑ שמוליק שלח, ‏AMD תפתח סניף בישראל בניהולו של דניאל דניאל, באתר גלובס, 17 באפריל 2007
    פז וייסמן, "אנו תמורה טובה יותר לכל וואט ולכל דולר" - מנכ"ל חברת השבבים AMD ישראל, דניאל דניאל, מסכם את שנת הפעילות הראשונה של הסניף הישראלי, שמונה בינתיים אדם אחד, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2008
    רפאל פוגל, ענקית השבבים AMD פותחת סניף ראשון בישראל, באתר הארץ, 18 באפריל 2007
  30. ↑ גיא גרימלנד, AMD פותחת מרכז פיתוח בישראל, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2011
    שמוליק שלח, ‏לאחר שנים של היעדרות, חברת השבבים AMD מקימה מרכז מו"פ בישראל, באתר גלובס, 1 ביוני 2011
  31. ↑ גיא גרימלנד, AMD רוכשת את גרפיק רמדי הישראלית ב-5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2010
  32. ↑ אורי חודי, ‏3,000 מ"ר בעזריאלי חולון הושכרו בכ-2 מ' ש' לשנה, באתר גלובס, 15 ביוני 2014
  33. ↑ טרמאונט גייסה 50 מיליון דולר בהובלת AMD, סמסונג ו-KDT, באתר TechTime‏, 29 ביולי 2025
  34. ↑ אושרי אלקסלסי, ‏קוואלקום ו-AMD משקיעות בסטארטאפ הישראלי שרוצה להיות "המיקרוסופט של המחשב הקוונטי", באתר Geektime‏, 13 בנובמבר 2025
    שגיא כהן, עם גיוס של 110 מיליון דולר, קלאסיק רוצה להיות האנדרואיד והווינדוס של המחשבים הקוונטיים, באתר TheMarker‏, 12 במאי 2025
  35. ↑ שגיא כהן, דרייבנטס גייסה 410 מיליון דולר לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2026
    אסף גלעד, ‏לפי שווי עצום של 8.5 מיליארד דולר: החברה הישראלית שהשלימה לגיוס ענק, באתר גלובס, 1 ביוני 2026
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=AMD&oldid=43631464"